אחד מהאמצעים לזירוז לידה שכבר החלה הוא חומר הנקרא פיטוצין. זהו נוזל הניתן לאישה באמצעות עירוי והרכבו הכימי דומה להורמון האוקסיטוצין, שהוא הורמון שהגוף מפריש באופן טבעי הן בהריון והן במהלך הלידה.
אחד מהתפקידים של אוקסיטוצין הוא לגרום לכיווצים ברחם ולכן לצירים ולהתקדמות הלידה. פיטוצין מחקה את פעולת האוקסיטוצין ולכן מזרז את הלידה.
פיטוצין ניתן רק אם ישנה כבר פתיחה של 2-3 סנוימטרים בצוואר הרחם ומוחדר לגוף האישה בעירוי. מינון הפיטוצין בעירוי עולה בהדרגה עד שמושגים הצירים הרצויים. לרוב, הצוות הרפואי ידרוש שהאישה תקבל את הפיטוצין כשהיא בשכיבה (וכן שהיא תחובר למוניטור), דבר העלול להקשות עליה בהמשך הלידה.
חיסרון נוסף של פיטוצין נובע מכך שהצירים שהוא גורם עלולים להיות כואבים, תכופים ובעלי שיא ארוך יותר מאשר בצירים טבעיים. הסיבה לכך היא שהפיטוצין שניתן באופן יזום אינו מאפשר זמן לגוף לייצר ולהפריש מספיק אנדורפין שהוא ההורמון הטבעי בגוף שאחראי על שיכוך כאבים. לפיכך, מתן פיטוצין מגדיל את הסיכוי שהאישה תזדקק למשככי כאבים וכמו כן עלול להיגרם קושי עוברי וירידות בדופק העובר במהלך הצירים.
איריס לי-דר – מדריכת הכנה ללידה, דולה (תומכת לידה) ומלווה לאחר לידה. פסיכולוגית בשירותי הייעוץ לסטודנט, אוניברסיטת בן גוריון.