פגים

כאשר מתרחשת לידה לפני 37 שבועות הריון מלאים העוברים נקראים פגים. לידה מוקדמת מהווה את הגורם העיקרי כיום לתחלואה ותמותה של ילודים.

הסיבה לכך היא שמערכות הגוף השונות של העובר מגיעות לבשלות מלאה רק לאחר שבוע 37, ולכן ילוד אשר נולד לפני שבוע 37 עשוי להגיח לאוויר העולם לפני שמערכות הגוף השונות שלו, ובעיקר מערכת הנשימה, הגיעו לבשלות מתאימה.

כתוצאה מכך, ישנם סיבוכים אופייניים של פגים, כאשר השכיחות והחומרה של סיבוכים אלו עולים ככל שהלידה מתרחשת בשבוע צעיר יותר. באופן עקרוני הסיכון לתמותה או לתחלואה משמעותיים של פגים הינם נמוכים יחסית במקרים של לידה לאחר שבוע 32 ובמיוחד במקרים של לידה לאחר שבוע 34.

פגים וסיבוכיהם

הסיבוך העיקרי של פגים צעירים מאוד, הינו קושי נשימתי, אשר במקרים הקשים מוגדר כתסמונת הכשל הנשימתי או RDS (respiratory distress syndrome). סיבוך זה נובע בין היתר מרמות נמוכות מדי של חומר בשם סורפקטנט אשר חיוני לתפקוד התקין של ריאות הילוד. מעבר לקושי הנשימתי המיידי, הפגיעה הריאתית וכן הטיפול במקרים אלו (חמצן במינון גבוה והנשמה) עלולים לגרום לנזקים ארוכי טווח כגון פגיעה כרונית בדרכי האוויר ואף פגיעה בראיה כתוצאה מחוסר באספקת חמצן לרשתית.

סיבוך נוסף אשר אופייני במקרים של פגים הינו דימום לחדרי המוח של העובר. אחת הסיבות לכך היא שכלי הדם הינם שבריריים יחסית בשבועות מוקדמים של ההריון ונוטים לדמם בקלות. במקרים הקשים הדימום יכול לגרום לחסימה של חדרי המוח של העובר ולהרחבה שלהם, ואף לפרוץ לתוך רקמת המוח העוברית, מה שעלול לגרום לפגיעה נוירולוגית משמעותית אצל פגים.

סיבוכים נוספים של פגים הינם זיהומים, נזק למעיים (NEC =necrotizing enterocolitis) וסיבוכים מטבוליים כגון צהבת, נפילות ברמות הסוכר (היפוגליקמיה), והפרעות בוויסות חום הגוף.

פגים – מה עושים?

דבר ראשון מנסים למנוע לידה מוקדמת – ישנם תבחינים שונים אשר בודקים באופן ישיר או עקיף את רמתו של הסורפקטנט במי השפיר ומעריכים לפיכך את הבשלות הריאתית של העובר ובהתאמה את הסיכון לתחלואה נשימתית של פגים. במקרים מסוימים שבהם יש צורך ליילד את העובר לפני שבוע 37, ניתן לבצע דיקור מי שפיר על מנת להעריך את הבשלות הריאתית של העובר.

במידה והלידה לא נמנעה, פגים צריכים להימצא תחת השגחה מיוחדת: פגים קטנים מאוד נמצאים בפגיה ופגים הקרובים ל-2 ק”ג ול- 34 שבועות הריון יכולים להיות בהשגחה מיוחדת במחלקת תינוקות.

פגים מנוטרים לכל סיבוך אפשרי, זה נועד על מנת לאתר מוקדם את הסיבוכים ולטפל בהם:

1. נשימתית – מנטרים את רמת החמצן של פגים ולפי הצורך מוסיפים חמצן ואף מנשימים. בפגים קטנים מאוד שלהם חסר החלבון סורפקטנט, מחדירים את החומר לריאות בעזרת הנשמה. ישנם פגים אשר נושמים היטב ואינם זקוקים להנשמה, אך רמות החמצן בגופם אינן מספקות – במקרה זה נותנים להם תוספת חמצן.
2. זיהומית – במקרה של חשד לזיהום פגים – מאתרים את מקור הזיהום ומטפלים בעזרת אנטיביוטיקה.
3. טמפרטורה – פגים קטנים לא יודעים לווסת את חום גופם ועלולים להתקרר. לפיכך, מכניסים את הפג לאינקובטור ששומר על סביבה חמה ומווסתת.
4. הרופאים בודקים את הפגים כל יום ואם ישנו חשד לבעיה רפואית, מבצעים בדיקות רפואיות על מנת לאתר את מקור הבעיה ולטפל בה.

בד”כ פגים משתחררים מהפגיה כאשר הם מגיעים ל-2 ק”ג ומשלימים 34 שבועות הריון. כל זה בתנאי שהם נושמים היטב לבדם, שומרים על חמצון טוב בדם, אוכלים היטב ואינם סובלים מבעיות רפואיות מסובכות. מזל טוב להורים ורוב בריאות לפגים!

---

ד”ר ניר מלמד – רופא בכיר ביחידה להריון בסיכון ובחדר לידה בבית החולים בילינסון, ורופא יועץ להריון בסיכון בקופ”ח מכבי.