לידת מכשירים

לידת מכשירים היא לידה בה משתמשים באחד משני מכשירים בכדי לקדמה או להביא לסיומה וללידת התינוק. המכשירים בהם משתמשים הינם מלקחיים או שולפן ריק, הידוע בכינויו “ואקום”.

מתי מתבצעת לידת מכשירים?

השימוש במלקחיים או ואקום נעשה בכדי לתקן מנח לקוי ולהפעיל כוח הנחוץ ליילד את התינוק. לעיתים, במצבים מסוימים, ניתוח קיסרי עדיף על פני לידת מלקחיים או ואקום טראומטיים. ישנן סיבות עובריות וסיבות אמהיות לשימוש בלידת מכשירים. לעיתים בשלב השני של הלידה, מגלה העובר סימנים של מצוקה, והסיבות האפשריות לכך שונות ומגוונות. לעיתים ראש העובר גדול למדי ואינו תואם את פתח האגן של האם דרכו הוא אמור לעבור. זהו מצב נדיר למדי.

סיבה נוספת היא עובר המצוי במנח עורף אחורי, כלומר גבו פונה לא אל בטן האם אלא אל גבה. לעיתים במצבים אלו נצפית ירידה בצירים ובדופק העוברי ואז ישנו צורך בהתערבות. ישנן גם סיבות אמהיות ללידה מכשירנית: נשים הסובלות מיתר לחץ דם חריף, מחלת לב או ריאות, או היפרדות רשתית העין, רצוי שתמנענה מלחיצות ומאמץ רב. סיבה נוספת היא תשישות של האם לאחר שעות צירים ארוכות. יש הטוענים כי השימוש באפידורל מגביר את הסיכוי ללידה מכשירנית, שכן שרירי הבטן והאגן רפויים והיולדת אינה יכולה ללחוץ בצורה אפקטיבית.

בנוסף, בהיותה מרותקת לרוב למיטה, היא אינה יכולה לנוע באופן שעשוי לקדם את הלידה ולשחרר עובר המצוי במנח בעייתי. לעיתים השימוש במכשירים נעשה בשל גבולות זמן שרירותיים של בתי החולים.

מלקחיים – נראות כמו שתי כפות מתכת קהות ועקומות מפלדת אל-חלד, אותן מחדירים לתוך הנרתיק משני צידי ראשו של העובר. הרופא מחזיק בידית,ממתין לציר, וכאשר מגיעה התכווצות הוא מושך. לרוב לא נדרשות יותר משתיים עד שלוש התכווצויות בכדי ליילד את התינוק, או לסובב את ראשו כך שיוכל להיכנס לתעלת הלידה בצורה טובה ויותר. השימוש במלקחיים פשוט אך דורש מיומנות.

ואקום – בעברית קרוי “שולפן ריק” – זהו סוג של כובעון המחובר בצינור למכשיר היוצר ואקום, יניקה. את הכובעון מחברים לראש העובר, ובזמן ציר, האם לוחצת והרופא מושך את החוט כלפי מטה.

תנאים לביצוע לידת מכשירים

בכדי לבצע לידת מכשירים, צוואר הרחם צריך להיות מחוק ופתוח לחלוטין, על שק מי השפיר להיות פקוע ושלפוחית השתן מרוקנת. ראש העובר צריך להיות מבוסס באגן ולא “צף”, אחרת פונים לביצוע לידה קיסרית. לרוב לידת מכשירים תתבצע כאשר ראש העובר נצפה במוצא האגן ולעיתים רחוקות, במצב של חוסר ברירה ובתנאי שהמיילדת מנוסה בכך, תבוצע כאשר הראש מצוי באגן התיכון, או “האמצעי”.

בשימוש במלקחיים, מבצעים חתך חיץ בכדי לאפשר את החדרתם. לעומת זאת, השימוש בואקום לרוב אינו מצריך חתך שכן המכשיר המוחדר לנרתיק הינו צר ודק למדי. היולדת שכובה על גבה ורגליה בארכובות בעת ביצוע הפעולה.

מתי משתמשים במה?

כיום בארץ השימוש בואקום שכיח יותר מאשר השימוש במלקחיים, שכן זהו הליך פולשני וכואב פחות עבור היולדת וככל הנראה גם עבור העובר. אולם הבחירה באיזה מכשיר להשתמש קשורה גם במידת המיומנות של הרופא באחת השיטות.

מה תרגיש האם?

במהלך הלידה עצמה ניתן אלחוש מקומי במידה ונעשה חתך חיץ. לרוב במידה והמיילדת מיומנת, היולדת אינה מרגישה. לאחר לידת מלקחיים תרגיש היולדת גירוי וכאב מקומי, כתוצאה מהחתך והתפרים, וכאבי אגם שכיחים יותר מאשר בלידה רגילה. לעיתים קרובות נשים אשר תכננו לידה ללא התערבויות חשות אכזבה ואשמה על כך שנזדקקו לעזרתם של מכשירים. אין לזלזל בתחושות אלו ויש לדבר עליהן ולעבד אותן בכדי שלא יתפתחו ויתפחו למימדים גדולים מדי.

מה ירגיש העובר בעת לידת מכשירים?

בלידת מלקחיים ירגיש העובר את הלהבים משני צידי ראשו, משיכה, אולי גם כאב בראשו וצווארו. ייתכן ולאחר הלידה ייראו סימנים על האוזניים והלחיים, אך הללו ייעלמו תוך כמה ימים. בלידת ואקום ירגיש העובר את כוח השאיבה, ואולי יחוש כאב.

לאחר לידתו ייראה האזור בו הוצמד הכובעון בראש התינוק, אדום ונפוח, אך גם סימן זה צפוי להעלם תוך כמה ימים עד שבועות. לידה מכשירנית אינה נעימה עבור התינוק ועשויה אף להחוות כטראומטית בשל העובדה כי התינוק “נשלף” החוצה במהירות. מגע אימהי, הנקה, חום ועיסוי עדין בהחלט יכולים לעזור לשכך את הכאב ואי הנעימות.

סיבוכים אפשריים בלידת מכשירים

לידת משירים מעלה את הסיכוי לקרעים בנרתיק, בשלפוחית השתן, פי הטבעת ובצוואר הרחם. בנוסף גדל הסיכוי לשטף דם תת עורי ובעיות הקשורות בחתך גדול מהרגיל. תינוק אשר נולד בלידה מכשירנית, גדלים סיכוייו לסבול מחבלות, לעיתים נדירות משברים בגולגולת ושטפי דם תת עוריים במוחו.

במקרים חריגים שטף הדם יכול ולגרום לאנמיה, והדם הנספג יכול להעלות סיכוי לצהבת ילודים. סיבוכים לרוב מתרחשים בשל ביצוע לא מיומן ולעיתים הבחירה בלידה קיסרית עדיפה וטראומטית פחות עבור האם והתינוק. אולם, בידיים אמונות, וכאשר ראש העובר קרוב לפתח הנרתיק, קטן הסיכוי לסיבוכים אלו. בנוסף, אל לנו לשכוח כי לידה מכשירנית מבוצעת רק כאשר מלכתחילה ישנה סיבה להאמין כי קיימת מצוקה עוברית וסכנה לחיי העובר או אימו.

האם ניתן למנוע לידה מכשירנית?

במידה וישנה האטה בצירים או תקיעות מסוימת בלידה ואין סימנים למצוקה עוברית, ניתן לנסות ולהשפיע על מהלך הלידה באופנים שונים. תנועתיות ותנוחות המגדילות את קוטר האגן יכולות להקל על ראש התינוק להיכנס לתעלת הלידה.

כמו כן טלטול אגן, ישיבה על אסלה או כדור, כריעה נתמכת, ועמידת שש עוזרים לעובר במסעו במורד תעלת הלידה. תנוחות אנכיות המשתמשות בכוח הכבידה טובות גם הן. במידה ויולדת עם אפידורל ניתן לעזור לה לשכב על הצד ולהרים רגל אחת גבוה, כמו כן יש להימנע מתנוחת שכיבה או השענות לאחור שכן אלו מושכים את העובר אחורנית ולא קדימה לכיוון תעלת הלידה.

---

איריס לי-דר – מדריכת הכנה ללידה, דולה (תומכת לידה) ומלווה לאחר לידה. פסיכולוגית בשירותי הייעוץ לסטודנט, אוניברסיטת בן גוריון.