במהלך ההריון, העובר עטוף ומוגן על ידי נוזלי מי השפיר ומתפתח בתוכם. כמות מי השפיר חשובה להתפתחות תקינה של העובר, ואיננו רוצים שיהיה ריבוי מי שפיר או מיעוט מי שפיר. במהלך ההריון, כמות מי השפיר עולה בהדרגה, עד שהיא מגיעה לשיא בשליש שני ומתחילה לרדת בשבועות האחרונים של ההריון.
במהלך ההריון ניתן לאמוד באופן סובייקטיבי את כמות מי השפיר בבדיקת אולטראסאונד ומדד זה נקרא מדד מי השפיר (amniotic fluid index), שנמדד בס”מ או במ”מ. בתחילת ההיריון מי השפיר מיוצרים על ידי הקרומים שעוטפים את העובר ובהמשך ההריון כמות מי השפיר נשמרת על ידי איזון בין כמות הנוזלים שהעובר מפריש בשתן, לבין הכמות שהעובר בולע.
מיעוט מי שפיר – מהם הגורמים לכך?
- ברוב המקרים הדבר נובע מפקיעה מוקדמת של קרומי שק ההריון וירידת מים. לעיתים, מדובר בנזילה קלה בלבד, שהאישה אינה חשה בה. רופא הנשים יכול לבדוק בבדיקת הפרשות האישה, האם אכן מדובר בירידת מים.
- מומים בכליות או בדרכי השתן – היות וכמות מי השפיר מושפעת מכמות השתן שהעובר מפריש. במידה וישנו מיעוט מי שפיר הנגרם בשל מום בכליות או בדרכי השתן, לרוב מדובר במום משמעותי בעובר הגורם לאי תפקוד הכליות.
- אי ספיקה שלייתית שגורמת להפרעה באספקה התזונתית לעובר יכולה לגרום למיעוט מי שפיר, שבד”כ מלווה בעיכוב בגדילת העובר.
- הפרעות בכרומוזומים של העובר – בד”כ אין מיעוט מי שפיר מעיד על בעיה בכרומוזומים, אלא אם כן, ממצא זה מלווה במומים נוספים.
למה גורם מיעוט מי שפיר?
מיעוט קל של מי שפיר הוא ממצא חסר משמעות מזיקה לעובר. מאידך, מיעוט קיצוני של מי השפיר הינו ממצא בעל משמעות חמורה לעובר ללא קשר לסיבה שגרמה לכך, היות והוא עלול לגרום להתפתחות בלתי תקינה של ריאות העובר. ברחם, ריאות העובר מלאות בנוזל מי השפיר, שמאפשר להן התפתחות תקינה.
במידה וישנו מיעוט מי שפיר קיצוני, ריאות העובר לא יתפתחו כיאות, והעובר ימות מיד לאחר הלידה בשל אי ספיקה נשימתית. בנוסף, מיעוט מי שפיר יכול לגרום לחוסר מקום פיזי להתפתחות העובר (דחיקת העובר) ולמומים משניים בשלד, כמו: הגבלות קשות בהנעת מפרקים, club foot, ועוד.
מה עושים במקרה של מיעוט מי שפיר?
- לבדוק אם האישה חשה בדליפת מי שפיר ובדיקת ההפרשות הנרתיקיות לקיום נוזל מי שפיר.
- ייעוץ גנטי לדיון בממצא ומשמעותו, והערכה לגבי הצורך בבדיקת מי שפיר והבדיקות הבאות.
- סקירת מערכות מכוונת לשלילת מומים בעובר ובייחוד מומים בכליות ובדרכי השתן.
- בדיקת אולטראסאונד ובדיקת דופלר לשליה ולזרימה בכלי הדם של השליה והטבור לאיתור אי ספיקה שלייתית.
- במקרים של מיעוט מי שפיר קיצוני, ללא תלות בגורם, יש מקום לייעוץ מסכם במסגרת מרפאה רב-תחומית (מולטידיסיפלינרית), הכוללת מומחה אולטראסונד בהריון, גנטיקאי, ומומחים נוספים כתלות במומים שנמצאו, כמו נפרולוג ילדים. במקרה של מומים בכליה. הדיון נועד לסכם את הממצאים ולעזור בהורים בהחלטה לגבי המשך ההריון.
- המשך מעקב אחר כמות מי השפיר וגדילת העובר עד לסוף ההריון.
לסיכום: ישנה חשיבות רבה במעקב אחר כמות מי השפיר ודרוש בירור קפדני במקרה של ריבוי או מיעוט מי שפיר.
ד”ר חגית בריס – המנהלת הרפואית של פורטל תנוק להריון ולידה, סגנית מנהל מכון רקנאטי לגנטיקה במכון הרפואי רבין, בית החולים בילינסון.
מידע נוסף על בדיקת מי שפיר
- מי שפיר
- מיעוט מי שפיר
- ריבוי מי שפיר
- מחלות לזיהוי במי שפיר
- בדיקת פיש FISH
- מי שפיר או סיסי שליה
- צ’יפ גנטי
- בדיקת מי שפיר – כדאי או לא כדאי?
- בדיקת מי שפיר – רפואה פרטית או ציבורית?
- זכאות לבדיקת מי שפיר
- בחירת רופא לביצוע בדיקת מי שפיר
- מנוחה והוראות לאחר הבדיקה
- סיכונים בבדיקת מי שפיר
- עלות בדיקת מי שפיר
