הריון תאומים

באחת מתוך כמאה הריונות טבעיים, מתרחש הריון תאומים. הריון מסוג זה נחשב כהריון בסיכון גבוה מאחר והוא כרוך בסיכון מוגבר למספר סיבוכים הריוניים, העיקריים מבניהם הינם לידה מוקדמת ורעלת הריון.

בנוסף, סוגים מסוימים של הריון תאומים בהם התאומים חולקים את השליה או את שק ההריון קשורים בסיבוכים יחודיים. מסיבות אלו המעקב הנדרש במקרים של הריון תאומים הינו תכוף והדוק יותר ביחס להריונות יחיד.

סוגים של הריון תאומים

ישנם 2 סוגים של הריון תאומים אשר נבדלים בגורם להיווצרות שני (או יותר) עוברים. 2 הסוגים נבדלים הן בגורמים המביאים להיווצרותם, הן שכיחותם ועוד.

• הסוג השכיח יותר נקרא הריון תאומים די-זיגוטיים (או תאומים לא זהים). במקרים אלו, כל אחד מהעוברים יתפתח באופן עצמאי, עם שליה משלו ושק הריון משלו.
• הסוג השני והפחות שכיח נקרא הריון תאומים מונו-זיגוטיים (או תאומים זהים). סוג זה של הריון מתחלק לכמה מקרים נוספים כאשר אחד מהם הוא מצב של תאומים סיאמיים, והוא נדיר במיוחד.

הריון תאומים – שכיחות וגורמי סיכון

השכיחות של הריון תאומים הינה כ-1% מההריונות הטבעיים, מתוכם כ-2/3 הינם תאומים לא זהים וכ-1/3 זהים. בפועל, בעיקר בשל השכיחות ההולכת וגוברת של טיפולי פריון (אשר גורמים באופן מכוון לביוץ של יותר מביצית אחת במהלך המחזור) שכיחות הריון תאומים הולכת ועולה ועומדת כיום על כ-3% מההריונות, כאשר רובם תאומים לא-זהים.

הגורם העיקרי להיווצרות הריון תאומים לא זהים הינו טיפול פריון. בנוסף, ישנה נטייה גנטית של חלק מהנשים להריונות תאומים לא זהים, ואכן הריונות תאומים לא זהים שכיחים יותר במשפחות מסוימות או במדינות מסוימות (ניגריה למשל). להבדיל מכך, שכיחות הריון תאומים זהים הינה קבועה בכל העולם.

ההשלכות של הריון תאומים

הריון תאומים כרוך בסיכון מוגבר לסיבוכי הריון שונים ולכן נחשב כהריון בסיכון גבוה. שני הסיבוכים העיקריים של כלל הריונות התאומים הינם לידה מוקדמת ורעלת הריון.

שיעור הלידות המוקדמות גבוה באופן ניכר במקרים של הריון תאומים ביחס להריונות יחיד, ונובע ככל הנראה מהמתיחה המוגברת של דפנות הרחם (בשל התוכן ההריוני הכפול) והעומס המוגבר על צוואר הרחם. מאותן סיבות, שבוע ההריון הממוצע במקרים של הריון תאומים עומד על 35-36 שבועות לעומת 39 שבועות בהריונות יחיד. מסיבה זו, על אף שכיחותם הנמוכה יחסית של הריונות תאומים מסך ההריונות, הם אחראים על נתח גדול יחסית ממקרי הפגות.

רעלת הריון שכיחה גם היא יותר במקרים של הריון תאומים, וקרוב לוודאי קשורה לנוכחות מסה גדולה יותר של רקמת שליה, מאחר והשליה היא זו שאחראית להופעת רעלת הריון. השכיחות הגבוהה יותר של רעלת הריון מצריכה לעיתים יילוד בשבוע צעיר, כך שהשיעור הגבוה יותר של לידות מוקדמות נובע לא רק מלידות מוקדמות טבעיות אלא גם משיעור גבוה יותר של לידות מוקדמות יזומות.

סיבוכי נוספים אשר קשורים להריון תאומים הינם סיכון מוגבר להפלות, האטה בגדילה (בין היתר בשל צפיפות ברחם ותחרות על משאבים), אנמיה אמהית, סיכון מוגבר למומים, והפרדות שליה.

בנוסף, ישנם סיבוכים אשר ייחודיים לתאומים זהים כגון TTTS (twin to twin transfusion syndrome), הנובע מנוכחות שליה משותפת לשני העוברים, ושיזור חבל טבור הנובע מכך שחבלי הטבור של שני תאומים אשר חולקים את אותו שק ההריון ללא חציצה בניהם מתלפפים זה סביב זה.

מסיבות אלו, ישנה חשיבות לאבחון מדויק ככל שניתן של סוג הריון התאומים, ובמיוחד האם מדובר בשליה משותפת או בשק הריון משותף. אבחון זה נעשה על ידי בדיקת אולטראסאונד והינו מדויק ביותר כאשר הוא מתבצע בשליש הראשון של ההריון.

המעקב הנדרש בהריון תאומים

בשל הסיכון המוגבר לסיבוכים בהריון תאומים נדרש מעקב הדוק ותכוף יותר אשר מטרתו לזהות בשלב מוקדם את אותם סיבוכים אשר שכיחים יותר בהריון תאומים. לפיכך יכלול המעקב התייחסות לתחושת צירים על ידי ההרה, בדיקה לנוכחות צירים על ידי מוניטור, ומעקב אחר אורך צוואר הרחם על מנת לאתר מבעוד מועד קיצור או פתיחה של צוואר הרחם כסימן ללידה מוקדמת.

בנוסף, נדרש מעקב תכוף יותר אחר לחץ הדם ונוכחות חלבון בשתן כסמנים לרעלת, וכן התייחסות לתלונות אשר קשורות לרעלת קשה כגון כאבי ראש וטשטוש ראיה. מעבר לכך, נדרש מעקב תכוף יותר אחר גדילת העוברים, ומדדים מעבדתיים כגון ההמוגלובין האימהי.

צורת הלידה המומלצת בהריון תאומים תלויה במספר גורמים בניהם תנוחת העוברים בחלל הרחם, שבוע ההריון, ומשקלי העוברים. בנוסף, ישנה שונות ניכרת בין ההמלצות של בתי חולים שונים כך שישנם בתי חולים אשר נוטים יותר להמליץ על ניתוח קיסרי בעוד שאחרים תומכים יותר בניסיון של לידה רגילה.

לסיכום, הריון תאומים מופיע בכ-1-3% מההריונות הוא בעל סיכון מוגבר לסיבוכי הריון. מסיבה זו הריון תאומים דורש מעקב הריון הדוק ותכוף יותר, בעיקר במקרים של תאומים זהים אשר חולקים את אותה שליה או את אותו שק הריון. מסיבה זו חשוב לבצע בדיקת אולטראסאונד בשלב מוקדם של ההריון על מנת לאבחן בצורה המדויקת ביותר את סוג הריון התאומים, ובמיוחד האם מדובר בשליה משותפת או בשק הריון משותף.

---

ד”ר ניר מלמד – רופא בכיר ביחידה להריון בסיכון ובחדר לידה בבית החולים בילינסון, ורופא יועץ להריון בסיכון בקופ”ח מכבי.

מידע נוסף על הריון בסיכון גבוה

הריון בסיכון עקב מצב האם	הריון בסיכון על רקע שלייתי	הריון בסיכון על רקע עוברי	טיפול והשגחה
סכרת הריון רעלת הריון	היפרדות שיליה שליית פתח דימום בהריון	הריון תאומים הריון מחוץ לרחם	שמירת הריון