הפסקת הריון היא סיום הריון עם עובר חי באופן יזום מסיבה רפואית או סוציאלית. כל הפסקת הריון בישראל מחייבת אישור של ועדה מיוחדת הסמוכה לבתי החולים (ציבוריים או פרטיים). הריון שבו העובר נמצא ללא דופק יכול להיות מופסק ללא אישור ועדה.
הסיבות העיקריות לאישור הפסקת ההריון על פי החוק הם מומים או מחלות תורשתיות בעובר, מצבים שבהם המשך ההריון יכול להזיק גופנית או נפשית לאם, הריון מחוץ למסגרת הנישואין או כתוצאה מיחסים אסורים (אונס או גילוי עריות), אישה הרה קטינה או למעלה מגיל 40.
הפסקת הריון יכולה להתרחש עד שבוע 23 (באישור ועדה רגילה) או לאחר מכן באישור ועדת על, במקרים חריגים. כל הפסקת הריון ללא אישור ועדה היא עבירה על החוק הפלילי.
הפסקת ההריון יכולה להתבצע בשיטות שונות. כל שיטה מותאמת למצב הקליני של האישה וההריון. אלה העיקריות:
הפסקת הריון תרופתית
הפסקת הריון בכדורים
האישה מקבלת כדורים (מיפג’ין) יום לפני ההפלה שגורמים להפסקת התפתחות ההריון, ולמחרת כדורים (ציטוטק) שגורמים להתכווצויות חזקות של הרחם, פתיחת צוואר הרחם ולפליטת תוכן ההריון. אין צורך בהרדמה והכאבים הם ברמת וסת חזקה. הפעולה נועדה להריונות שצעירים משבעה שבועות מלאים ומצליחה בכ-85% מן המקרים. ביתר המקרים יש צורך להשלים את תהליך ההפלה על ידי גרידה.
הפסקת הריון באמצעות הפלה מלאכותית
גרידה
בהפסקת הריון באמצעות פעולה זו, הנעשית בהרדמה כללית, שואבים למעשה את תוכן הרחם בעזרת צינורית ומכשור אחר ומשלימים על ידי גירוד קירות הרחם מחלקי הריון הדבוקים אליו. לפני הפעולה יש להרחיב את צוואר הרחם כדי לאפשר את הכנסת המכשירים וזה נעשה כיום על ידי החדרת קיסם מיוחד (למינאריה) לצוואר הרחם שמרחיב את תעלת הצוואר באופן הדרגתי במשך מספר שעות ומפחית את הסיבוכים שעלולים לנבוע מהרחבת הצוואר. החדרת הקיסם אינה כואבת. בשיטה זו ניתן להפסיק הריון בכל שלב עד שבוע 23.
בלון
בשיטה זו מוחדר קטטר לצוואר הרחם ואת הבלון שבקצהו מנפחים עם נוזל כדי שלא ייפלט לפני הזמן. לאחר מכן מזליפים מים פיזיולוגיים דרך הקטטר ואלה גורמים להתכווצויות (צירים) סדירים ולפתיחה הדרגתית של צוואר הרחם עד לפליטה של העובר. לאחר מכן משלימים בגרידה להוצאת השליה. במהלך הפעולה, היכולה להמשך מספר שעות, האישה נמצאת תחת השפעת הרדמה אפידוראלית (כמו לידה). שיטה זו נועדה בעקרון להריונות בשבועות 16-23.
פטוציד
בהפסקת הריון שקיבלה אישור של ועדת על לאחר שבוע 23 יש צורך להמית את העובר לפני הפעולה כדי שלא ייוולד עובר חי בתהליך ההפלה, מצב שלא אליו התכוונה האישה ברצונה לבצע את ההפלה. עובר שנולד חי יש לבצע בו, על פי החוק, פעולות החייאה ולכן המתתו לפני ההפלה נדרשת ומורשית על פי החוק. המתת העובר נעשית על ידי הזרקת תמיסת אשלגן כלורידי ללב העובר שגורמת להפסקה מיידית של פעולת הלב ולמות העובר. לאחר מכן, הפסקת ההריון נעשית על ידי גרימת צירים (עם פיטוצין) ואלחוש אפידוראלי (כמו לידה).
סיכונים בהפסקת הריון
כל הפסקת הריון כרוכה במידת מה של סיכון האישה וסיבוכים עתידיים אך אלה שיעורם נמוך והפעולה נחשבת כבטוחה. הסיבוכים המיידיים הם דימום חזק, ניקוב של דופן הרחם וזיהום כתוצאה מן הפעולה. הסיבוכים האחרים הם מאוחרים יותר ועיקרם הדבקויות תוך רחמיות שעלולות לגרום לקושי בכניסה להריון, הפלות מוקדמות, ואי ספיקת הצוואר שעלולה לגרום להפלות מאוחרות בשליש השני של ההריון או ללידות מוקדמות.
כל אישה שסוג דמה הוא RH שלילי מקבלת לאחר הפסקת הריון מנה של תרופה שנקראת ANTI-D.
ד”ר דוד ורדימון – רופא בכיר ביחידת האולטרסאונד בבית חולים בילינסון ומנהל את יחידת האולטרסאונד במרכז בריאות האישה “רוטשילד” של שירותי בריאות כללית בפתח תקווה.
