המערכות הנבדקות בסקירת מערכות - המערכות הנבדקות בסקירת מערכות

במהלך ההריון יש לבצע באופן שגרתי שתי סקירות מערכות – סקירת מערכות מוקדמת וסקירה מאוחרת. אם מתגלים ממצאים חריגים, יש לעיתים צורך גם בביצוע סקירת מערכות מכוונת, בה בודקים באופן נרחב יותר את המערכות החשודות בבעיה.

מטרתן של סקירות המערכות היא כפולה – גילוי מומים מולדים בעובר וגילוי סמנים רכים שאינם מומים אל עשויים להצביע על קיומן של הפרעות כרומוזומליות שונות, כמו תסמונת דאון. במהלך סקירת מערכות יש מערכות שיש לבדוק באופן בסיסי, כאשר יש אפשרות לבצע סקירה מורחבת יותר הכוללת בדיקת מערכות גוף העובר בפירוט גדול יותר.

סקירת מערכות העובר נעשית פעמיים במהלך ההריון: סקירת מערכות מוקדמת נעשית בשבועות 15-16 תמיד במתכונת מורחבת ותמיד נעשית באופן פרטי כי היא אינה כלולה בסל השירותים באף אחת מקופות החולים.

סקירת מערכות מאוחרת נעשית בשבועות 19-25, ונערכת באופן פרטי כסקירה מורחבת או דרך קופת החולים כסקירה בסיסית. בנוסף, קיימת גם סקירת מערכות מכוונת שנעשית על פי הנחיות רפואיות ומכוונת בעיקר למערכות שבהן עלולים להיות מומים על פי הסיבה הרפואית שנקבעה.

המערכות הכלולות בסקירה הבסיסית הוגדרו כמינימום ההכרחי על ידי החברה הישראלית לאולטרסאונד.

המערכות הנסקרות בסקירת מערכות בסיסית

החברה הישראלית לאולטראסאונד מגדירה את הרשימה הבסיסית של המערכות שיש לבדוק בכל סקירת מערכות. רשימה זו כוללת את המערכות הבאות:

הגולגולת, חדרי המוח, מבנה המוח והמוח הקטן
ארובות העיניים (לא כולל עדשות)
השפתיים (לא כולל החיך)
מדורי הלב ומוצא כלי הדם הראשיים שיוצאים ממנו
הריאות
הקיבה, הכליות ושלפוחית השתן
דופן הבטן
עמוד השדרה
קיומן של ארבעת הגפיים לכל אורכן (לא כולל מבנה האצבעות)
כלי הדם בחבל הטבור
מיקום השליה ומרקמה
כמות מי השפיר
מדידת גודל הראש, הבטן ואורך עצם הירך, וחישוב משקל העובר

דוגמא לפירוט הנוסף של סקירת מערכות מורחבת

רמת הפירוט של הסקירה בכל מערכת או איבר נתונה לשיקול דעתו של הרופא אך רוב הרופאים מפרטים ברמה דומה:

מבנה מפורט מאד של איזורי המוח השונים עם שימת לב לאותם אזורים שמתפתחים בשלבי ההריון השונים כדוגמת קפלי המוח. מדידת גודלו של המוח הקטן ומבנהו.
קיומן של עדשות העיניים.
מבנה השפתיים והחיך הקדמי.
בחינת פרופיל פני העובר והלסת התחתונה.
אפרכסות האוזניים.
מבנה מדורי הלב ומוצא כלי הדם הראשיים שיוצאים ממנו (אבי העורקים ועורק הריאות הראשי), מסתמי הלב, עורקים וורידים נוספים ומבטים בחתכים נוספים. שימוש בטכניקת דופלר צבע לבדיקת זרימות דם תקינות ובלתי תקינות בלב.
שלמות הסרעפת.
הושט, כיס מרה, מעיים
מבנה איבר המין (גם בנקבות).
מבנה האצבעות, ומנח כפות הרגליים והידיים.

לאחרונה, יותר נשים פונות לסקירת מערכות בשליש השלישי של ההריון. בסקירה זו מושם הדגש לאותן מערכות שבהן עלולים לחול שינויים במהלך ההריון, בהנחה שהסקירה המאוחרת (בשליש השני) היתה תקינה ומלאה:

מבנה המוח ובעיקר התפתחות קפלי המוח.
מרקם הריאות.
שלמות הסרעפת וקיומם של אברי הבטן מתחת לקו הסרעפת.
מבנה ומרקם הכליות.
מדידת העצמות הארוכות של הגפיים.
תנועתיות הגפיים וכפות הידיים.

משך הזמן שאורכת סקירת מערכות אינו קבוע ותלוי במידת הפירוט של המערכות, תנוחת העובר, מבנה דופן הבטן של האשה, הצורך להשתמש גם בגישה נרתיקית ועוד. היעד בסקירת מערכות הוא לראות היטב את כל המערכות שהוגדרו מראש, ואם לא ניתן לסיים את הבדיקה בפעם אחת, האשה מוזמנת לבדיקת השלמה במועד אחר סמוך לבדיקה הראשונה.

נסיים ונאמר שסקירות המערכות הן חשובות מאוד ויש לבצע הן את סקירת המערכות המוקדמת והן את הסקירה המאוחרת, כל אחת במועדה. בעקבות סקירות המערכות תוכלו לעקוב אחרי התפתחות העובר ולשקול האם לבצע בדיקות נוספות, כמו בדיקת מי שפיר, אם יש צורך בכך. חשוב שתבחרו את הרופא שיבצע את סקירת המערכות בצורה נכונה כך שתרגישו איתו בנוח, שתסמכו עליו שיבצע בדיקה מפורטת, וכמובן שהוא יהיה מקצועי בביצוע סקירת מערכות.

ד”ר דוד ורדימון – רופא בכיר ביחידת האולטרסאונד בבית חולים בילינסון ומנהל את יחידת האולטרסאונד במרכז בריאות האישה “רוטשילד” של שירותי בריאות כללית בפתח תקווה.

עוד בנושא סקירת מערכות