
במקרים של בעיות פוריות בבני זוג, מקובל להציע הזרעה תוך רחמית במצב בו ישנה כמות או איכות נמוכים של תאי זרע, או במצבים אחרים בהם מבוצעת גרימת ביוץ יתר בנשים עם הפרעות ביוץ או מאי פריון בלתי מוסבר. במצב שבו נתוני הזרע מעידים על בעיית זרע חמורה (ריכוז ותנועתיות מאוד נמוכים, שיעור נמוך של תאי זרע תקינים), הזרעה תוך רחמית אינה פתרון יעיל ומקובל להתקדם להפריה חוץ גופית.
הכנת הזרע להזרעה
מתן זרע להזרעה חייב להתבצע בסמוך לבצוע הפעולה. לפני השימוש בזרע, יש להעבירו תהליך של ניקוי והשבחה. אחה השיטות להשבחת זרע בעל מדדים תקינים, היא הפרדתו על גבי עמודת צפיפות רצופה (Percoll). השיטה מבוססת על הבדלי צפיפות הקיימים בין תאי הזרע הניידים לבין תאים חסרי תנועה. דגימת הזרע הבלתי מטופל מועמסת על גבי העמודה, ומוכנסת לצנטריפוגה לצורך סירכוז למשך 10 דקות (סירכוז=הפרדה באמצעות צנטריפוגה).
ניתן גם ליישם שיטת הפרדה פשוטה ומהירה עבור דגימות זרע המכילות אחוז גבוה של תאים נעים: לאחר השטיפות מורחף פלט תאי הזרע במצע גידול נוזלי. הפרדת תאי הזרע בעלי התנועה נעשית על ידי איסוף שכבת הנוזל העליונה, שאליה “שוחים” תאי הזרע הנעים swim-up migration)). הנוזל העליון שנאסף מכיל מעל 80% תאים נעים, רובם בעלי מורפולוגיה תקינה.
תופעות לוואי אפשרויות לאחר הזרעה תוך רחמית
בעקבות הזרעה תוך רחמית עלולים להופיע כאבי בטן קלים, הפרשות והכתמה דמית קלה. לעיתים נדירות תיתכן התפתחות של דלקת אגנית שעלולה לגרום לחום, כאבי בטן והידבקויות בחצוצרות. מצב זה מצריך בד”כ טיפול אנטיביוטי ולעתים רחוקות אף התערבות כירורגית. חשוב להזכיר כי במצב של גירוי יתר של ביוץ תיתכן לאחר הזרעה תוך רחמית תוצאה של הריון מרובה עוברים.