במהלך בירור אי פריון בזוגות ובמהלך טיפול להשגת הריון נעזרים באמצעים שונים לשם בדיקת ביוץ. למעשה, ההוכחה האמיתית היחידה לקיומו של ביוץ הינה השגת הריון, אולם באמצעים שונים, עקיפים וישירים, יכולים אנו להעריך בדיוק יחסי את מועד הביוץ.
מהו מחזור הווסת התקין והביוץ?
בבסיס התהליכים הפיזיולוגים האחראים למחזור הוסת נמצאת בלוטת ההיפותלמוס במח שבגיל ההתבגרות מתחילה להפריש באופן מחזורי את ההורמון המשחרר החשוב המכונה GnRH. שחרורו של הורמון זה מעוכב בגיל הילדות עד תחילת גיל ההתבגרות (היציאה מעיכוב ההפרשה מכונה “גונדרכה”). GnRH המשוחרר מההיפותלמוס, גורם לשחרור תואם של שני הורמונים עיקריים מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה): FSH ו-LH.
שני הורמונים אלו, במערכת גומלין מורכבת ומרתקת, גורמים לשני תהליכים עיקריים בשחלה: הראשון , המכונה Foliculogenesis- הוא גדילת הזקיק בשחלה מזקיק קטן בגודל של מ”מ ספורים, לזקיק בשל בגודל של כ- 20 מ”מ המכיל בתוכו את הביצית המיועדת להשתחרר ולהיקלט בחצוצרה. השני, המכונה Steroidogenesis- הוא תהליך מורכב של ייצור שני ההורמונים החשובים בשחלה – האסטרוגן והפרוגסטרון- שחשיבותם היא בהכנת רירית הרחם המתעבה וגדלה בכדי שתוכל לקלוט את הביצית המופרית ההופכת לעובר צעיר בחלל הרחם.
לאחר הביוץ, הזקיק בשחלה הופך לגוף הורמונלי פעיל ביותר (הגופיף הצהוב) שמפריש אסטרוגן ופרוגסטרון בכמויות גדולות – ואלה מאפשרים את התמיכה ברירית הרחם ומונעים ממנה להתקלף ולדמם. במידה וישנו הריון- העובר הצעיר הוא זה שממשיך לקיים את הגופיף הצהוב (ע”י הפרשת הורמון ההריון) ובכך מאפשר את התמיכה בעובר בחלל הרחם. במידה ואין הריון- חיי הגופיף הצהוב קצובים (כשבועיים אורכם) ועם הפסקת שחרור ההורמונים – מתקלפת רירית הרחם ומופיעה הווסת.
אם כן, שני התהליכים העיקריים בשחלה מחלקים את שלב הוסת לשני חלקים עקריים:
- השלב הפוליקולרי – הוא שלב גדילת הזקיק בשחלה עד הביוץ.
- השלב הלוטאלי – המבטא את תפקודו של הגופיף הצהוב הנוצר בשחלה לאחר הביוץ עד מחזור הוסת.
שינויים במשך ובאורך המחזור החודשי שכיחים במיוחד בצעירות מתחת לגיל 20 עקב שכיחות גדולה יותר של מחזורים ללא ביוץ.
באופן כללי- שינויים במרווח שבין הווסתות נובעים משינוי באורך השלב הפוליקולרי. מספר שנים לאחר הופעת הוסת הראשונה, השלב הלוטאלי הופך להיות קבוע יחסית ואורכו ונמשך 13-15 ימים. בגיל 25- כ 40% ממחזורי הוסת אורכים בין 25 ל-28 ימים. רק ל- 15% מהנשים אורך מחזור מדויק של 28 ימים.
כיצד נעריך את מועד הביוץ?
תאור מחזורי הווסת
בנשים עם מחזורים לא סדירים, דהיינו, מרווח לא צפוי בין דימום אחד לשני – קשה להעריך את מועד הביוץ ואם בכלל מתקיים. בנשים עם מחזורים סדירים, ניתן להעריך שהביוץ התרחש כ- 10-14 ימים לפני הווסת, ובהתאם ניתן לתכנן קיום יחסי מין סביב מועד זה.
מעקב זקיקים באולטרסאונד
אולטרסאונד יכול להוות בדיקת ביוץ טובה באמצעות הערכת השחלות וגדילת הזקיקים בשחלות, אולם אמצעי זה מחייב בדיקת אולטרסאונד (בד”כ וגינלי) מספר פעמים מתחילת הווסת ועד זיהוי זקיק מוביל וגדול (סביב 18-20 מ”מ) באחת השחלות. מרגע שמזוהה זקיק בגודל שכזה ניתן להעריך שהביוץ הטבעי קרוב. לחילופין ניתן להוסיף זריקה לגרימת ביוץ לצורך תזמון טוב יותר של יחסי מין או הזרעה תוך רחמית (כ-24-36 שעות לאחר מתן הזריקה).
ערכות לבדיקת LH בשתן (בדיקת ביוץ ביתית)
מדובר בערכות מסחריות המשמשות לגילוי ראשון בשתן של ההורמון האחראי לביוץ (LH). בד”כ מומלץ לבצע בדיקת שתן אחת ליום (בשעות אחר הצהריים) סביב הזמן הצפוי לביוץ. מרגע הופעת בדיקת ביוץ חיובית, מקובל להניח שביוץ טבעי יתרחש בעוד כ- 24 שעות. ייתכנו מצבים בהם הבדיקה “מפספסת” את גילוי ההורמון ואת הביוץ, בעיקר במצב בו בדיקת השתן נערכה בשעות הבוקר.
בדיקת חום השחר
בדיקת ביוץ ותיקה המתבססת על עליית חום הגוף לאחר הביוץ כתוצאה מהשפעת הורמון הפרוגסטרון המיוצר בכמויות גדולות לאחר הביוץ. הבדיקה בעייתית ואינה מדויקת ולכן קשה להתבסס בזמן אמת על שינויי הטמפרטורה לצורך זיהוי נכון של מועד הביוץ.
פרוגסטרון לוטאלי
מדידת רמת הפרוגסטרון בדם כשבוע לפני הווסת הצפויה (ולכן מכונה בשלב הלוטאלי), יכולה להעיד על ביוץ שהתרחש כשבוע קודם לכן ונוכחותו של גופיף צהוב המפריש פרוגסטרון.
פרופ’ אבי בן-הרוש – מנהל השירות לשימור פוריות, היחידה לפוריות והפריה חוץ גופית, ביה”ח לנשים ע”ש הלן שניידר – מרכז רפואי רבין.
