בדיקת מי שפיר, המכונה גם דיקור מי שפיר, הינה הדרך השכיחה ביותר להשגת תאים שמקורם בעובר לצורך אבחון גנטי. במי השפיר מצוי תרחיף של תאים שנושרים מעור העובר. התאים האלה הם בחלקם תאים חיים ויכולים להמשיך להתחלק ולצמוח בתרבית רקמה במעבדה.
מתי מבצעים דיקור מי שפיר?
בדיקת דיקור מי שפיר מתבצעת בין השבוע ה- 16 וה- 20 להריון (בחודש החמישי). בתקופה זו ישנה כמות מספקת של מי שפיר המאפשרת שאיבה של הנוזל בלי כל השפעה על העובר. למעשה, את דיקור מי השפיר ניתן לבצע גם בשלב מתקדם יותר של ההריון אך לא כדאי לדחות את מועד ביצוע הבדיקה אם אין צורך הכרחי בכך.
כיצד מתבצע דיקור מי שפיר?
מהלך הבדיקה
מקום הדיקור הוא באזור שבין הטבור ובין קו שיער. המיקום המועדף הוא זה שבו נצפה כיס של מי שפיר בכמות מספקת, שאין בו חלקי עובר, ובאזור מרוחק מפניו של העובר.
משהגיע קצה המחט לכיס הנוזל של מי השפיר, נשאבת כמות קטנה ממי השפיר (20-30 סמ”ק). פעולה זו אורכת כדקה אחת ובסיומה מוציאים את המחט. מי השפיר הם בעצם שתן עוברי (וצבעם אכן צהבהב) ולכן הכמות שנשאבה חוזרת לשק בתוך כשעתיים.
מנוחה לאחר הבדיקה
בדיקת מי שפיר – סיכונים
בדיקת מי שפיר מסתיימת, על פי רוב, בכי טוב. רק במיעוט שבמיעוט מתרחשים סיבוכים. יחד עם זאת, נשים בעלות סוג דם מקבוצת RH שלילי, תקבלנה זריקת Anti-D למניעת התפתחות תגובה חיסונית נגד העובר.
סיכון הנחשב לשכיח ביותר, כתוצאה מדיקור מי שפיר הוא ירידת מים בימים הראשונים לאחר הבדיקה. סיכוני סיבוכים אחרים יכולים להיות צירים מוקדמים או דימום קל, בהם ניתן לטפל שמרנית.
הסיכון העלול להגרם לאישה עצמה כתוצאה מבדיקת מי השפיר הינו זניח מאוד.ד”ר דוד ורדימון – רופא בכיר ביחידת האולטרסאונד בבית חולים בילינסון ומנהל את יחידת האולטרסאונד במרכז בריאות האישה “רוטשילד” של שירותי בריאות כללית בפתח תקווה.
