בדיקת מי שפיר, המכונה גם דיקור מי שפיר, הינה הדרך השכיחה ביותר להשגת תאים שמקורם בעובר לצורך אבחון גנטי. במי השפיר מצוי תרחיף של תאים שנושרים מעור העובר. התאים האלה הם בחלקם תאים חיים ויכולים להמשיך להתחלק ולצמוח בתרבית רקמה במעבדה.
הדבר אורך כשבועיים ורק לאחר מכן ניתן לבצע את הבדיקה העיקרית שלשמה נעשית הבדיקה והיא הקריוטיפ, או בעצם ספירה של הכרומוזומים ושלילת תסמונת דאון. בדיקות למציאת מחלה גנטית נעשות גם כן מ – DNA שמופק מן התאים שנשאבו בדיקור מי השפיר, והן אורכות פחות זמן.
מתי מבצעים דיקור מי שפיר?
בדיקת דיקור מי שפיר מתבצעת בין השבוע ה- 16 וה- 20 להריון (בחודש החמישי). בתקופה זו ישנה כמות מספקת של מי שפיר המאפשרת שאיבה של הנוזל בלי כל השפעה על העובר. למעשה, את דיקור מי השפיר ניתן לבצע גם בשלב מתקדם יותר של ההריון אך לא כדאי לדחות את מועד ביצוע הבדיקה אם אין צורך הכרחי בכך.
כיצד מתבצע דיקור מי שפיר?
בדיקת מי שפיר אינה דורשת כל הכנה מוקדמת מצד האישה. הפעולה אינה כואבת ואינה דורשת אלחוש מקומי. לפני ביצוע הדיקור עצמו נערכת בדיקת אולטראסאונד שמטרתה לוודא שהעובר חי, לבחון את מיקום השליה ואת כמות מי השפיר, לבדוק את גודלו של העובר, ולוודא שתעלת צוואר הרחם סגורה ואינה מקוצרת. לאחר מכן מחוטא עור הבטן באלכוהול ומכוסה בסדינים סטריליים. גם מתמר האולטראסאונד מכוסה בכיסוי סטרילי.
מהלך הבדיקה
מקום הדיקור הוא באזור שבין הטבור ובין קו שיער. המיקום המועדף הוא זה שבו נצפה כיס של מי שפיר בכמות מספקת, שאין בו חלקי עובר, ובאזור מרוחק מפניו של העובר.
החדרת מחט הדיקור מפוקחת באמצעות מכשיר האולטראסאונד, כאשר הרופא מוודא את מיקומה בכל עת. בדרך זו נמנע הסיכון לפגיעה בעובר. גם אם העובר קצת “סקרן” ומניע יד או רגל לכוון המחט, לא קורה לו דבר והרופא מסיט מעט את המחט, ליתר בטחון. גם אם נגע העובר במחט אין ממה לחשוש.
משהגיע קצה המחט לכיס הנוזל של מי השפיר, נשאבת כמות קטנה ממי השפיר (20-30 סמ”ק). פעולה זו אורכת כדקה אחת ובסיומה מוציאים את המחט. מי השפיר הם בעצם שתן עוברי (וצבעם אכן צהבהב) ולכן הכמות שנשאבה חוזרת לשק בתוך כשעתיים.
מנוחה לאחר הבדיקה
בסיום דיקור מי שפיר, האישה נחה מספר דקות על כסא ולאחר מכן יכולה לשוב לביתה. לרוב מומלץ על מנוחה והמנעות ממאמצים גופניים ומקיום יחסי מין במשך יומיים לאחר הבדיקה, וזאת כדי להפחית למינימום את הסיבוכים העלולים לנבוע מן הפעולה.
בדיקת מי שפיר – סיכונים
בדיקת מי שפיר מסתיימת, על פי רוב, בכי טוב. רק במיעוט שבמיעוט מתרחשים סיבוכים. יחד עם זאת, נשים בעלות סוג דם מקבוצת RH שלילי, תקבלנה זריקת Anti-D למניעת התפתחות תגובה חיסונית נגד העובר.
תוספת הסיכון להריון כתוצאה מעצם ביצוע הבדיקה, מעבר לשיעור סיכונים הקיים בכל הריון, הינה כחצי אחוז. על האישה לשים לב לחום גופה ואם הוא עולה, עליה לפנות לבית החולים ללא דיחוי מחשש לזיהום.
סיכון הנחשב לשכיח ביותר, כתוצאה מדיקור מי שפיר הוא ירידת מים בימים הראשונים לאחר הבדיקה. סיכוני סיבוכים אחרים יכולים להיות צירים מוקדמים או דימום קל, בהם ניתן לטפל שמרנית.
הסיכון העלול להגרם לאישה עצמה כתוצאה מבדיקת מי השפיר הינו זניח מאוד.
ד”ר דוד ורדימון – רופא בכיר ביחידת האולטרסאונד בבית חולים בילינסון ומנהל את יחידת האולטרסאונד במרכז בריאות האישה “רוטשילד” של שירותי בריאות כללית בפתח תקווה.
