ישנם מספר וירוסים, חיידקים או פרזיטים (TORCH) שזיהום בהם באישה בהריון עלול לעבור לעובר ולגרום אצלו לנזקים. אחת מהבדיקות שמבצעת כל אישה בהריון הינה בדיקת עגבת.
מהי עגבת ואיך היא מועברת?
עגבת הינה מחלת מין עתיקה שנגרמת על ידי יצורים דמויי חיידקים שנקראים ספירוכטות. מחלה זו פגעה בעבר באנשים רבים ברחבי העולם, אך מאז גילוי הפניצילין נמצא טיפול יעיל במחלת עגבת שמאפשר ריפוי מלא.
העברת עגבת נעשית דרך מגע מיני, נוזלי גוף, העברה בדם, מגע באזורים הנגועים במחלה ודרך השליה במעבר בין האם לעובר. חולה עגבת שאינו מטופל, מדביק רק בארבע השנים הראשונות למחלה. מסיבה זו חשוב לאבחן מוקדם חולים ולטפל בהם וכך תמנע הפצת המחלה. רוב החולים במחלת עגבת הינם אנשים צעירים, שנמצאים בתקופת הפוריות שלהם, לפיכך איתורם חשוב אף יותר למניעת העברה לעובר.
שלבי מחלת עגבת
למחלת העגבת שלושה שלבים:
שלב 1 – בתחילה הספירוכטה חודרת לגוף באזורים של רירית כמו באיברי המין, ומתחילה להתרבות בגוף ויוצרת פצע שנקרא צ'נקר. הפצע אינו כואב ואינו מפריש, אך הינו מדבק. עוברים כשלושה שבועות מרגע ההדבקה במחלת עגבת עד להופעת הפצע וזוהי תקופת הדגירה. הצ'נקר נעלם לאחר 2-4 שבועות, גם ללא טיפול, אך האדם לא נרפא ממחלת עגבת, אלא ממשיך לשאת את הספירוכטות בגופו והן ממשיכות להתרבות. טיפול בשלב זה מבטיח ריפוי ב- 100% מהחולים.
שלב 2 – מופיע לאחר כ-6 שבועות מהעלמות צ'נקר עגבת ובו מופיעה פריחה על פני כל הגוף ונשירת שיער עם יצירת אזורי התקרחות. בנוסף, יכולים גם להופיע תלונות דמויות שפעת: תחושה כללית לא טובה, חום, כאבים מפושטים, וגם נפיחות וכאב בבלוטות הלימפה. הספירוכטות, האופייניות למחלת עגבת, יכולות גם להדביק איברים שונים בגוף, והתלונות יהיו בהתאם לאיבר שנפגע. שלב זה נמשך כ- 1-8 שבועות וגם הוא חולף מעצמו, גם ללא טיפול. כזכור, הדבקה מתרחשת במשך 4 שנים ראשונות של עגבת ולכן, גם בשלב זה החולה עדיין מדביק.
שלב 3 – רק כשליש מן החולים עוברים משלב 2 לשלב 3. בשלב 3 הפגיעה עגבת הינה בעיקר נוירולוגית – פגיעה במוח ובמערכת העצבים המרכזית, ועשויה לכלול: שיתוקים, עיוורון, מחלה פסיכיאטרית, שינוי אישיות, ועוד. בנוסף, יכולה להיות פגיעת עגבת גם באיברים אחרים בגוף, כמו בלב וכלי הדם, ועוד.
מה סכנת עגבת בהריון?
עגבת יכולה לעבור מאישה בהריון לעובר, בד"כ מהחודש הרביעי להריון ואילך. גם אם העובר לא נדבק בזמן ההריון, עדיין יכולה להיות הדבקה במעבר דרך תעלת הלידה. עגבת בהריון יכולה לגרום להפלות מאוחרות, לידות מוקדמות, מות עובר או ילוד, וכן לעגבת מולדת היכולה לכלול מומים בגשר האף ובשיניים, פריחה בעור, מחלה של מפרקים ועצמות או בעיניים, איחור התפתחותי שכלי ועוד.
בכל הריון שגרתי בארץ, מבוצעת בדיקת מצב החיסון למחלת עגבת לכל אישה לפני או בתחילת הריון ולעיתים גם לפני הלידה. שכיחות המחלה בישראל הינו נמוך ולפיכך רוב הנשים הן שליליות, וגם רוב הנשים שחיוביות בבדיקת VDRL, בהמשך הבירור מתגלה כי אינן חולות.
כיצד מאבחנים מחלת עגבת ומהו הטיפול?
במידה ורואים את הצ'נקר של עגבת מומלץ לפנות מייד לרופא, לאבחן ולהתחיל טיפול. כך גם האנשים שהיו חשופים לאדם החולה.
הרופא ייקח דגימה מהפצע לצורך אבחון הספירוכטות דרך מיקרוסקופ. בנוסף, תלקח דגימת דם לנוגדני עגבת. VDRL הינה בדיקה סרולוגית לנוגדני עגבת, אך VDRL אינה בדיקה ספציפית לעגבת ויכולה להיות חיובית גם במקרים אחרים. יש לציין, כי היא גם עשויה להיות שלילית בכמות המגיעה עד לכרבע מהמקרים.
בדיקת TPHA הינה בדיקה ספציפית למחלת עגבת, אך יכולה להשאר חיובית גם לאחר הריפוי. יש לציין כי אפשר ללקות במחלה יותר מפעם אחת, ולכן אמצעי ההגנה הטוב ביותר מפני עגבת הינו מניעה מהדבקה ביחסי מין מוגנים (קונדום).
הטיפול הינו באמצעות זריקות פניצילין והינו יעיל ביותר. בזכותו, כיום כמעט שכבר לא מכירים את הפגיעות האופייניות של עגבת.
ד"ר חגית בריס – המנהלת הרפואית של פורטל תנוק להריון ולידה, סגנית מנהל מכון רקנאטי לגנטיקה במכון הרפואי רבין, בית החולים בילינסון
.
רשימת בדיקות הריון
| בדיקות לפני הריון | בדיקות כניסה להריון | בדיקות מוקדמות בהריון | בדיקות במהלך הריון |
| בדיקות גנטיות בדיקת טוקספלסמה בדיקת CMV בדיקת עגבת VDRL בדיקת אדמת בדיקת TORCH |
בדיקת הריון בדיקת הריון ביתית בדיקת דם להריון בדיקת בטא הורמון הריון |
בדיקת סוג דם ספירת דם |
בדיקות אולטראסאונד בדיקת שקיפות עורפית בדיקת סקירת מערכות בדיקת מי שפיר בדיקת סיסי שליה בדיקת חלבון עוברי בדיקת העמסת סוכר |