דימום בהריון

נשים רבות סובלות מדימום בהריון. דימום נרתיקי עלול להופיע בשלבים שונים של ההריון ותמיד מחייב ברור ובדיקה שכן דימום בהריון אינו מצב תקין. במרבית המקרים, מדובר בדימום אימהי ולא עוברי כך שאם האירוע חולף, יש סיכוי טוב להמשך הריון תקין. ההתייחסות לדימום בהריון הינה בהתאם לכמות הדימום ולשבוע ההריון בו קורה האירוע.

דימום בהריון במהלך השליש הראשון

כל דימום טרי במהלך השליש הראשון של ההריון מעלה את החשש מפני הפלה. הפלה בשלבים המוקדמים של ההריון, מרמזת לרוב על בעיה משמעותית של העובר אשר נוצרה במהלך החיבור בין הביצית והזרע ואשר אינה מאפשרת התפתחות תקינה. במרבית המקרים מדובר באירוע מקרי שלא יחזור על עצמו ולכן אינו מצדיק ברור נרחב. לשמחתנו, למרות דימום בהריון, אם מדובר בדימום חולף, כמחצית מההריונות ממשיכים להתפתח באופן תקין.

במקרה של דימום בהריון מומלץ לבצע בדיקה בה יש להעריך את כמות הדימום כדי לוודא שהאם אינה בסכנה של אובדן דם משמעותי, ולבצע אולטרה סאונד לתקינות ההריון. אם נצפה דופק עוברי והדימום פוסק, יש סיכוי טוב להמשך הריון תקין. לעיתים נצפית המטומה שהינה למעשה קריש דם ברחם. ההמטומות נספגות בהמשך ההריון.

בכל דימום בהריון חשוב לבדוק גם את צוואר הרחם ואת הנרתיק. לעיתים מקור הדימום הוא צוואר הרחם, על רקע שינויים הורמונאליים או על רקע ממצאים נדירים יותר המחייבים הסתכלות מיקרוסקופית מכוונת על צוואר הרחם, ואף לקיחה של ביופסיה מהאזור המדמם.

דימום בהריון במהלך השלישי השני

כאשר דימום בהריון אשר החל במהלך השליש הראשון להריון, ממשיך במהלך השליש השני להריון, אמנם עולה הסיכון להפלה מאוחרת או לירידת מים מוקדמת, אך עדיין, במרבית המקרים, העובר ממשיך להתפתח באופן תקין. ככל שאירועי הדימום רבים יותר וככל שהדימום רב יותר, כך עולה הסיכון לאובדן ההריון.

דימום בהריון במהלך השליש השני של ההריון מחייב בדיקת רופא בה מבוצע גם אולטראסאונד לבדיקה של מיקום השליה, חיפוש אחר המטומות רחמיות והערכה של חיוניות העובר וגדילתו.

דימום בהריון במהלך השלישי השלישי

גם במהלך השליש השלישי, כל דימום בהריון מחייב בדיקת רופא ואומדן של כמות הדימום ומקורו. להלן סיבות שכיחות לדימום בשליש השלישי של ההריון:

• היפרדות שליה – מצב המתאפיין בדימום טרי המלווה בהתכווצויות רחמיות ובכאבי בטן. גורמי הסיכון העיקריים הינם אירוע דומה בעבר, יתר לחץ דם או טראומה פיסית. הדימום הינו אימהי ולרוב היפרדות השליה היא חלקית ולשליה יש מספיק רזרבות כדי לאפשר לעובר להמשיך להרגיש טוב. עם זאת, במקרים של היפרדות שליה משמעותית העובר עלול לסבול ואף למות ברחם ובנוסף עלולים להתפתח סיבוכים רב מערכתיים אימהיים ולכן מדובר במצב חירום מיילדותי הדורש בדיקה מיידית.
• דימום משליית פתח או משליה נמוכה – מתאפיינים בדימום טרי ללא כאבים. גם במקרה זה הדימום לרוב אימהי ומרבית העוברים אינם סובלים. לרוב נשים הינן מודעות אם השליה שלהן נמוכה או שלית פתח (ממוקמת על הפה הפנימי של צוואר הרחם). במקרים אלו, מומלץ להימנע מיחסי מין העלולים לגרום לדימום בהריון.
• דימומים קלים עלולים להוות סימן ראשון לקיצור או לפתיחה של צוואר הרחם ולכן גם הם דורשים ברור והערכה.
• דימום מכלי דם עוברי (vasa previa) – מדובר באירוע נדיר יחסית אך מסוכן לעובר ולכן מחייב הערכה מיידית. דימום מסוג זה נובע מקרע של כלי דם עוברי, לרוב במצבים של ירידת מים. כיון שהדימום ממקור עוברי וכיון שלעובר יש פחות רזרבות, הוא עלול להיכנס למצוקה תוך זמן קצר ומכאן הדחיפות בטיפול.

בכל מצב של דימום בהריון בו מדובר בעובר בר חיות, כלומר עובר אשר אם יוולד מוקדם יש לו סיכוי לשרוד מחוץ לרחם, מקובל לתת לאם טיפול בסטרואידים לשיפור בשלותו של העובר ולשפר את סיכוייו במידה והדימום יוביל ללידה מוקדמת בלתי נמנעת.

כאשר יש דימום בהריון וסוג דם היולדת הינו מקבוצת Rh (-) , יש לתת חיסון: anti D, כדי למנוע מצב בו האם מפתחת נוגדנים לדם העוברי, נוגדנים אשר עלולים לגרום לאנמיה עוברית.

חשוב לזכור כי במרבית המקרים של דימום בהריון, ההריון ימשך באופן תקין אבל כל דימום הופך את ההריון להריון בסיכון ומחייב בדיקה והערכה לצורך טיפול או מעקב ייחודיים, בהתאם לסיבה שגרמה לאירוע של דימום בהריון.

ד"ר טל בירון שנטל – רופאה בכירה במחלקת נשים ויולדות בבית החולים מאיר בכפר סבא, בעלת התמחות על ברפואת האם והעובר ובהריונות בסיכון גבוה.

מידע נוסף על הריון בסיכון גבוה