שליית פתח

אחד המצבים הנכללים בתוך תחום ההריון בסיכון נקרא בשם שליית פתח. בכתבה זו נסביר על מצב זה, שכיחותו ועל המשמעויות שלו לאישה ההרה.

שליית פתח – רקע כללי

השליה מהווה את היחידה המקשרת בין העובר לאם. דרכה מתבצע חילוף החומרים בין האם לעובר הכולל את מרכיבי המזון והחמצן המגיעים מהאם מצד אחד ואת תוצרי הפירוק השונים הנפלטים מהעובר מצד שני . החיבור בין השליה לעובר נעשה באמצעות חבל הטבור המכיל כלי דם דרכם עוברים אותם מרכיבי המזון הגזים ותוצרי הפרוק השונים.

השליה מחוברת לדופן הרחם במקום השתרשות ההריון ברחם. חיבור זה יכול להיות בקירות הרחם השונים כגון קיר קדמי , קיר אחורי או כיפת הרחם ובהתאם ניקרא מיקומה כגון שליה קדמית , שליה אחורית או שליה פונדלית כלומר בכיפת הרחם.

כאשר השליה ממוקמת בפתח צוואר הרחם או סמוך מאוד אל הצוואר היא נקראת שליית פתח. מיקום זה עלול ליצור סיבוכים שיפורטו בהמשך. מקובל לחלק את סוגי שליית הפתח לדרגות על פי הקרבה לצוואר הרחם. שליית פתח מלאה היא כאשר השליה מכסה כולה את הפתח והדרגה הקלה יותר היא כאשר השליה נמוכה כדי לפחות 2 ס"מ מהפתח .

שליית פתח מופיעה בכחצי אחוז מההריונות. ישנה שכיחות גדולה יותר בהריונות מרובי עוברים, בנשים מבוגרות ובכאלה שבעברן ניתוח קיסרי.

משמעויות ודגשים חשובים במקרה של שליית פתח

הסיבוך המשמעותי במקרה של שליית פתח הוא דימום בעיקר בחצי השני של ההריון כאשר בדרך כלל הדימום לא מלווה בכאבים. הדימום יכול להיות משמעותי מאוד עד כדי צורך ליילד גם בשבועות של פגות משמעותית.

האבחון של שליית פתח נעשה באמצעות בדיקת אולטרה סאונד כבר בשלבים מוקדמים של ההריון (החל מבדיקת שקיפות עורפית וסקירת מערכות מוקדמת) בדיקה זו מהווה את האמצעי המדוייק ביותר לאבחון מיקום לא תקין זה של השליה.

אופן הלידה בנוכחות שליית פתח המכסה את צוואר הרחם כולו היא ניתוח קיסרי.

הטיפול במצב של שליית פתח נקבע על פי מספר שיקולים ביניהם חומרת הדימום בעת אירוע של דימום נרתיקי , שבוע ההריון בעת הדימום ומצבם של האם והעובר בעקבות הדימום .

כאשר יש דימום בשבועות צעירים של פגות משמעותית , שבועות 24-29 השאיפה כמובן היא להימנע מיילוד ככל שניתן עקב סיבוכי פגות משמעותיים. דימום בשלבים מתקדמים יותר בהריון מקל על קבלת ההחלטה ליילד.

מאחר והריון עם שליית פתח הוא הריון בסיכון , מתודרכת ההרה לגבי מקרה של דימום בו עליה לפנות למיון יולדות באופן דחוף. כמו כן מומלץ לבני הזוג להימנע מקיום יחסי מין עקב החשש מדימום.

ראוי להדגיש שכאשר השליה נמוכה אך איננה מכסה את הפתח, קיימת סבירות גבוהה שהשליה "תתרחק" מהפתח עם התקדמות ההריון שכן הרחם גדל , סיביו נמתחים והשליה שהייתה קרובה לפתח בתחילת ההריון נמצאת רחוקה יותר בשלבי ההריון המתקדמים. מצב זה מאפשר לידה נרתיקית במועד הלידה המתוכנן.

לסיכום, בשליית פתח – בעיקר זו המכסה את פתח צוואר הרחם במלואו – קיים סיכון לדימום המחייב לא פעם לידה מוקדמת בניתוח קיסרי. עם זאת יש להדגיש שלרוב, ההריון לא מאופיין באירועי דימום המחייבים להקדים את מועד הלידה, אך עדיין היולדת נמצאת בהריון בסיכון המצריך מעקב תכוף יותר, תוך דגש על הנחיות קפדניות למקרה של דימום.

ד'ר רון ברדין מומחה לאולטרהסאונד, שקיפות עורפית ,סקירות מערכות עובר ודיקור מי שפיר.

מידע נוסף על הריון בסיכון גבוה